בשנת 2017 ארעה שריפת ענק במגדל מגורים בלונדון בן 24 קומות אשר גבתה את חייהם של 72 דיירים. כבר לפי המסקנות הראשוניות נראה היה כי רוב מערכות החירום שאמורות להיות בבניין מסוג זה לא עבדו או שכלל לא היו מותקנות. בראיון ברשת Sky News עם אחד הכבאים שנקראו למקום, עלה כי בנוסף לפערים בין ציוד הכיבוי לבין אופי השריפה, הדיירים הונחו להישאר בדירות בעוד שמעטפת הבניין בערה, וזאת במקום לפתוח נתיבי מילוט. לפי מה שנראה בראיון זה וכן בסרטונים נוספים, הציפוי החיצוני היה מתכתי ואשר גרם לשרפת מתכות, שהטיפול וחומרי הכיבוי הדרושים במקרה זה שונים (בטח שלא מים). בנוסף, ניראה שלא היו איטומים נגד מעבר אש ועשן בין הקומות, הבניין לא חולק לאזורי בידוד אש או שלא השתמשו בתחימת האזורים בעזרת דלתות אש ואמצעים נוספים, על מנת ליצור אזורי מילוט שדרכם היה ניתן למלט את האנשים.
האם גם אצלנו במגדלי מגורים ומגדלי משרדים יכולים להגיע למצב דומה? לצערי אני לא יכול להישאר רגוע בנושא.
מצד אחד אנחנו מדינה שנמצאת באזור מלחמה ומתרגלים יותר תרחישי חירום מאשר עמיתנו בעולם, אך תרבות ה-"סמוך" ו-"לי זה לא יקרה" שלנו מציבה אותנו במצבים דומים ואף מסוכנים יותר. הבעיה אפילו גדולה יותר כאשר מדובר במגדלי מגורים, שם במקרים רבים רשויות האכיפה לא מבצעות ביקורות תקופתיות במבנה לאחר קבלת טופס 4.
הגעה למצב קיצוני כמו במגדל בלונדון מתחילה מכך שמערכות הבטיחות המותקנות בבניין מוזנחות במקרים מסוימים, כאשר אלו זקוקות לתחזוקה שוטפת ותקופתית. במקרים קיצוניים אף מנטרלים את המערכות מסיבות כאלה ואחרות כך שבשעת פקודה הן אינן עובדות. בנוסף, חוסר הפניית תקציבים לטובת תחזוקת המערכות ומחסור בתרגול מצבי חירום הן רק עוד חלק מהגורמים שעלולים להביא לתפקוד לקוי של המערכות בזמן חירום.
מה ניתן לעשות בנושא?
ראשית, עלינו להיות מודעים לכך שמערכות אלו במבנים הן ברמת חשיבות גדולה יותר מכל מערכת אחרת. כמו שלא נשמח לטוס במטוס שלא עבר טיפולים ובדיקות כראוי, כך גם לא נרצה לגור בבניין שמערכות הבטיחות שלו אינן תקינות או לא נבדקו.
את מערכות הבטיחות יש לבדוק על ידי חברות מוסמכות שמבצעות ביקורות תקופתיות, מבצעות אחזקה שותפת ומבצעות תיקון במקרה של תקלות, ולבסוף נותנות אישור לתקינות המערכות. בנוסף, יש לבצע ביקורת אינטגרציה בין המערכות השונות במגדל על ידי יועץ בטיחות, ולוודא שכל המערכות המותקנות במבנה יודעות לדבר האחת עם השניה ולפעול לפי תסריט ידוע מראש שהוגדר למבנה. זהו תהליך חשוב מאוד, שכן אם המערכות לא ישתפו אחת את השנייה ויעבדו לפי תסריט זה יתכן מצב שהן תעבודנה אחת כנגד השנייה ויגרם כאוס בבניין.
לאחר שווידאנו שהכל עובד כמתוכנן – נותר לדאוג רק למרכיב האנושי. ראשית, יש לחלק בין הדיירים תפקידי חירום אשר חלקם יודרכו לתפעל המערכות בהתאם למקרה, אחרים יעזרו לדיירים לפנות את המבנה בהתאם לתסריט. לבסוף יש לבצע תרגולי פינוי ופעולה במצבים שונים שעלולים להתחש במבנה, וזאת כדי שבמצב חרום האנשים יפעלו בצורה נכונה ומודעת ולא יסכנו את עצמם ולא את שאר הדיירים. כך ניתן יהיה במקרה הצורך למסור לרשויות הכיבוי את המשך הטיפול במבנה ולסייע להם בהתמצאות במבנה בהתאם לדרישתם בצורה מאורגנת ונאותה יותר.
מערכות הבטיחות במבנה לא נועדו להפריע לדיירים, הן נועדו להגן עליהם במצבי חירום ולשמור על הדבר היקר ביותר - חיי הדיירים, ילדיהם ואורחיהם. בנוסף, מניסיוני במגדלי משרדים לצערי נוכחתי לראות כי הרבה מהעובדים נמנעים משהות במשרדים בזמן התרגול ולא משתתפים בו, דבר המונע מסקנות אמת ושיפור דרכי ההתמודדות במבנה. אל תזלזלו במערכות הבטיחות וכן בתרגול השימוש בהן על מנת להבטיח את בטיחותכם בשעת הצורך.
תודה לצביקה גרינברג שהפנה את תשומת ליבי למקרה השריפה בלונדון בעמוד הפייסבוק "מבוא להנדסת בטיחות".